דף הבית / עצמאים ויזמים / פרישה וקריירה שנייה
פרישה וקריירה שנייה · סיפור אישילא מתחילים מאפס
מה למדתי כשעזבתי עסק מצליח בגיל ארבעים
בגיל ארבעים היה לי קייטרינג בוטיק מצליח. סגרתי אירועים מרגשים, בניתי קשר מיוחד עם הלקוחות ובצניעות של ממש: הייתי טובה במה שעשיתי. דווקא אז החלטתי לעזוב ולעבור לייעוץ עסקי, להרצאות ולסדנאות.
היום אני אומרת את זה במשפט אחד. במציאות זה היה תהליך ארוך. הסביבה לא תמיד עזרה: "אבל היית כל כך טובה בקייטרינג", "למה עזבת?", "איך מוותרים על עסק מצליח?". בכנות, היו רגעים שגם אני שאלתי את עצמי את השאלות האלה.
לא הייתה לי תשובה ברורה, הייתה לי אמונה שיהיה בסדר, היו לי פחדים וחשבון בנק שדרש התייחסות. בתוכי משהו רצה להמשיך, גם כשהדברים לקחו הרבה יותר זמן ממה שחשבתי.
הפער שאף אחד לא מספר עליו
אתמול סגרתי אירוע בעשרות אלפי שקלים והיום הייתי צריכה למכור פגישת ייעוץ בכמה מאות שקלים. זו שפה חדשה של מכירות וגם אותה צריך ללמוד.
זה היה כמעט הזוי בעיניי. הרי אני יודעת למכור, יודעת לשווק, כבר ניהלתי עסק. איך יכול להיות שאני שוב לומדת מההתחלה איך להסביר מה אני מציעה, איך מגיעים ללקוחות ואיך מבקשים כסף על מה שאני יודעת? השאלה הזו כבר לא הייתה רק עסקית, היא נגעה ישר בביטחון העצמי.
איך עשיתי את זה בפועל
לא קפצתי למים בבת אחת. השארתי את לקוחות הזהב בקייטרינג כדי שיהיה לי גב כלכלי ואת מה שהרווחתי שם השקעתי בעסק החדש. כך מימנתי את החלום ונפרדתי מבלי להיפרד.
למדתי הכול מחדש: את הרשתות ממש מאפס, תמחור, גבייה, ניהול לקוחות וניהול עצמי. אחרי שנים של חשבוניות בעשרות אלפי שקלים, חשבונית של כמה מאות שקלים נראתה לי כמעט מגוחכת. שם למדתי לגבות מראש ולהעריך את הזמן שלי.
מי שאמרו לי שייקח זמן להרוויח מייעוץ צדקו. זה לקח זמן, אבל ההבדל הוא שהיום אני עושה בדיוק את מה שנותן במה ליכולות שלי: לצורת החשיבה, לאנרגיה וליצירתיות.
מה באמת עבר איתי
עם הזמן הבנתי שהידע שלי לא היה רק לדעת להפיק אירוע מוצלח. צברתי הבנה של אנשים, יכולת לראות עסק מבפנים, לזהות בעיות ולקבל החלטות בתנאי אי ודאות. הייתי חדשה בתחום הייעוץ, אבל לא חדשה בעולם העסקי.
כדי לעשות את המעבר הייתי צריכה גם להכיר את עצמי מחדש: להבין מה אני רוצה עכשיו, מה אני מפחדת לאבד ולמה כל כך קשה לעזוב את הדמות שכבר הצליחה. גיליתי אמונה ישנה שעצרה אותי מלראות את עצמי כיועצת. רק כשפירקתי אותה העסק החדש התחיל לצמוח, גם בהכנסות וגם בתחושת העוצמה, אבל זה לא קרה ביום אחד ולא היה קו ישר של הצלחות.
מה הייתי אומרת היום
כשאמרו לי "אבל היית כל כך טובה" לא תמיד ידעתי מה לענות. היום הייתי אומרת: נכון, הייתי טובה, אבל זה לא אומר שהייתי חייבת להישאר שם לתמיד.
הניסיון לא נעלם כשמחליפים כרטיס ביקור, הוא פשוט לא עושה בשבילנו את כל העבודה. צריך ללמוד מקצוע חדש, אבל מביאים איתנו את היכולת להבין עסקים ואנשים ואת זה אי אפשר לקנות בקורס.
לפעמים אנחנו לא מתחילים מאפס, אנחנו מתחילים ממקום אחר ורק לוקח זמן לזהות כמה כבר יש לנו בידיים.
מתוך שידורי "הקולקטיב" ו"מה שמנהלות יודעות | הקולקטיב", 106FM.
רוצים לבדוק את הצעד הבא שלכם?
לליווי לפורשים ולקריירה השנייה

